סדרת סרטי "לזמן את הרוע" הפכה בשנים האחרונות לאחת המצליחות והרווחיות שהיו אי פעם בז'אנר האימה. הסרט הראשון בסדרה יצא רק לפני שש שנים ומאז, היקום הקולנועי של "לזמן את הרוע" הוליד לא פחות משישה סרטים והכניס סכום מרשים במיוחד של 1.8 מיליארד דולר בקופות. כעת יצא לאקרנים הסרט השביעי בסדרה, "אנאבל 3", הסרט השלישי בסדרת הספין-אופים שעוקבת אחרי בובת חרסינה קריפית ורצחנית שמטילה אימה על הצופים המושבעים כבר מהסרט הראשון. 

"אנאבל 3" מתחיל היכן שסדרת הסרטים התחילה, והסצנה הראשונה בסרט היא המשך ישיר לסצנה הראשונה ב"לזמן את הרוע". הזוג אד ולוריין וורן (פטריק ווילסון ו-ורה פרמיגה) פוגשים בשנות ה-60 סטודנטיות שטוענות כי בובה שקיבלו במתנה מתנהגת בצורה זדונית. בני הזוג וורן מאמינים שהבובה מקוללת ולוקחים אותה איתם. בדרך חזרה לביתם, כשאנאבל יושבת בצורה קריפית למדי במושב האחורי של רכבם, לוריין מבינה שאנאבל היא לא סתם בובה מקוללת, אלא שהיא בעלת כוח רב והיא גם מסוגלת לזמן רוחות ושדים זדוניים. בעזרת כומר, אד ולוריין מברכים את הבובה ונועלים אותה בתוך מיכל זכוכית הממוקם במוזיאון הקריפי שלהם בביתם, שמכיל חפצים מקוללים אחרים, חלקם הופיעו בסרטים קודמים בסדרה. 

כמה שנים לאחר מכן, אד ולוריין יוצאים לעבוד הרחק מהבית ומשאירים בסופ"ש את בתם ג'ודי (מקינה גרייס, "מי מתגורר בבית היל") עם הבייביסיטר מרי אלן (מדיסון איסמן, "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל"). אלא שאז נדחפת לכל הסיטואציה דניאלה (קייטי סריף), חברתה "השובבה" של מרי אלן, שמוקסמת מהוריה המפורסמים של ג'ודי ורוצה לראות במו עיניה במה מדובר. למעשה, דניאלה מגיעה לביתם של הזוג וורן עם כוונה נסתרת: אביה נהרג לאחרונה בתאונת דרכים טרגית והיא מקווה להצליח לתקשר איתו בעזרת חפציהם של הזוג וורן, שכידוע, יש להם קשר ישיר לצד השני. דניאלה מצליחה, למרות כמות המנעולים המרשימה, להיכנס למוזיאון החפצים המקוללים של אד ולוריין, נוגעת בכל חפץ אפשרי והדובדבן שבקצפת: משחררת את אנאבל ממיכל הזכוכית, זאת למרות שעל גבי הזכוכית יש לא מעט אזהרות מפורשות לא לפתוח. ברגע שאנאבל משוחררת היא גם מוציאה לחופשי לא מעט רוחות ושדים שמאיימים על חייהן של שלוש הצעירות שנותרו לבדן בבית. 

הדבר הראשון ש"אנאבל 3" דורש מהצופים שלו הוא להתאזר בסבלנות. החצי הראשון של הסרט (וזה לא מעט זמן במונחים קולנועיים), מוקדש לאקספוזיציה והצגת הדמויות. כי כדי שנפחד כמו שצריך מהשדים שישוחררו בהמשך, כדאי שנכיר אותם קצת לפני. יש שיגידו שזה הכרחי לבניית הסיפור ולאפקט הפחד ויש שיסכימו שמדובר במבחן סבלנות קצת קשוח מדי לצופים, שרגילים לקצב מהיר יותר. כך או כך, אין ספק שלסרט לוקח לא מעט זמן להתניע, אבל כשהוא תופס תאוצה, הוא רווי רגעים מותחים.

מתוך הסרט
לבד בבית | צילום: יח"צ באדיבות Tulip Entertainment

במאי הסרט, גארי דוברמן, יושב לראשונה על כיסא הבימוי לאחר שהיה בעיקר שותף לכתיבת סרטי אימה, ביניהם שני סרטי "אנאבל" הקודמים, "הנזירה" ו"זה". אין ספק שדוברמן שולט היטב בשפה הקולנועית של ז'אנר האימה ויודע להשתמש היטב בעומק הפריים, בצילום ובסאונד כדי להעצים את אפקט הפחד. עם זאת, הוא לא מחדש דבר בתחום הזה והוא בעיקר מסתמך על טריקים ישנים ומוכרים. הרגעים המפחידים הם כאלה בעיקר כי דוברמן מצליח ליצור ציפייה ומתח ויודע לתזמן נכון את ההקפצות. זה פאן, אבל זה לא פחד מהסוג שחודר לעצמות, אלא יותר מהסוג המבהיל ותו לא. 

למעשה, זה מפתיע שהסרט קיבל דירוג R (מוגבל מגיל 14), בהתחשב בכך שהוא לא הולך רחוק מדי עם הפחד, האלימות והדם. זאת גם הסיבה העיקרית שהסרט לא מצליח להיות מפחיד כמו סרטי הדגל ("לזמן את הרוע", "לזמן את הרוע 2") בסדרה. למעשה אף ספין-אוף עד כה לא הצליח להפחיד כמו הסרטים הראשונים. הם כולם מבדרים ומספקים כמה רגעים מפחידים שעשויים היטב, אבל הם בעיקר מבוססי הקפצות והבהלות רגעיות - ולפיכך אף אחד מהם, כולל "אנאבל 3" לא הצליח להגיע לרמת פחד שמלווה את הצופה הרבה אחרי צפייה, כפי שהסרטים הראשונים בסדרה עשו. 

בשונה מסרטים קודמים בסדרת "לזמן את הרוע", הפעם ישנם גם לא מעט רגעים קומיים שמקלילים את האווירה האפלה המאפיינת את הסרטים הקודמים. זה אמנם שונה ממה שאנחנו רגילים אבל הרגעים הקומיים עובדים היטב. בעיקר בזכות השחקנים הצעירים, ביניהם מייקל צימינו האנונימי, שמגלם את מושא אהבתה של מרי אלן, שיצחיק ויכבוש אתכם בכל דקה שיופיע על המסך. שלוש השחקניות הראשיות עושות עבודה מעולה. בראשן הצעירה ביותר שבחבורה, מקינה גרייס, שכבשה את ליבנו כבר בתפקידה בתור ת'יאודורה קריין הצעירה ב"מי מתגורר בבית היל". גם כאן היא עושה עבודה מעולה בתור ילדה מיוסרת שלצערה ירשה את כוחותיה של אמה ורואה רוחות ושדים בכל פינה. למרות שהפוסטר של הסרט רומז אחרת, דווקא אד ולוריין וורן נעדרים רוב הסרט ואם אתם רוצים יותר מהם, נראה שתצטרכו לחכות ל"לזמן את הרוע 3", שעתיד לצאת ב-2020. 

בשורה התחתונה, "אנאבל 3" הוא סרט אימה מבדר ורווי מתח והקפצות, אך הוא לא מקורי ולא מצליח להפחיד כמו הסרטים הראשונים בסדרה. אתם ככל הנראה תיהנו ותקפצו לא מעט בזמן הצפייה, אבל אתם לחלוטין תשנו טוב בלילה - ולסרט אימה, זה לא סימן טוב.