הדיירים ייחלו לזה כבר חודשיים וחצי, אבל למרות הסימנים שהצטברו מאז נלקחה ממנו פינת כל האמת בפרצוף, סירבנו להאמין שזה אשכרה יקרה. נפל דבר בישראל. שי חי פרש (וגם תניה ואיציק אבל חפיף), נותרנו יתומים. אבל הפרישה של שי חי לא באמת הגיעה בהפתעה. כבר חודשים שהוא על הקצה בבית ומאיים לפרוש, בפעם הראשונה הביאו את תניה כפעולת מנע אבל עכשיו, חודש לפני סיום העונה, כבר אין את מי להכניס לבית. סביר להניח שנראה בתכניות הערוכות את שי חי "בועט במציג אומנותי" שהכינה אור, ככל הנראה גם ננסה לפענח יחד עם האח הגדול עצמו מה בדיוק יהיה המנוע העלילתי עכשיו, אחרי שהדמות המרכזית עזבה את הבית.האבל עד אז בואו ננסה להבין מה הוא עשה לדיירים ולנו, למה שי חי היה הדייר המשמעותי ביותר בעונה הנוכחית של האח הגדול, זה שעורר הכי הרבה אמוציות וזה, שבסופו של דבר, היה אמור להיות הזוכה הגדול.

למה אנשים אהבו את שי חי? עושה רושם שזאת היתה הסוגיה המרכזית בשבועות האחרונים באתרים וברשתות. טורי דעה מקוננים, נאומים ויראליים חוצבי להבות וקבוצת "צבא האמת" – כולם חברו יחדיו על מנת לחנוק לנו את הפיד. הדעה הפופולרית, בקרב אלו שנהנים לכתוב אותה לפחות, היא שאוהבים את שי חי מאותן הסיבות שאוהבים את דונלד טראמפ - שניהם אומרים את האמת בפרצוף. טראמפ הוא ריאקציה לפוליטיקלי קורקט האמריקאי שבמסגרתו כל דבר הוא פוגעני, ורק מחכים שיגיע מישהו שיגיד את כל הדברים הגזעניים והשוביניסטים שלהם כבר אסור. שי חי, כמוהו, התייצב מדי שבוע מול המצלמה ואמר לאנשים שהוא לא סובל אותם, וגם די נהנה מזה. העניין הוא שאנחנו לא ארה"ב. שם הפוליטיקלי קורקט באמת יצא משליטה, כאן יש את אורן חזן ואת מירי רגב. אנחנו לא צריכים את שי חי כדי לייצג את הדוגריות כערך עליון, יש לנו 300 טוקבקים בדקה של "אמן יאנוס אותך סודני" ו"ערבי מסריח". השיח בארה"ב הוא כל כך פוליטיקלי קורקט שהוא כבר אלים (צפו בעונה הנוכחית של "סאות'פארק"), כאן השיח סתם אלים. שי חי לא מייצג איזושהי אמת נדירה, כולם שי חי. אנשים לא רואים בו איזה אמת נשגבת, אלא את עצמם.

ורגע, מה עם ביבי? הנאום ההוא של אור הפך לוויראלי בעקבות השוואה של שי חי לביבי, ובאמת מדובר בנאום רהוט ומנומק, אבל בחייאת. נכון, יש לשניהם מעריצים פנאטיים ואישה שנויה במחלוקת, אבל כאן נגמר הדמיון. אם יש מישהו שהפך את היכולת להגיד משהו ולהתכוון למשהו אחר לגמרי לאמנות, זה ביבי, בעוד שי חי רק מבלה את ימיו בלהשניא עליו את סובביו ולעשן. אם כבר למישהו יש את היכולות הרטוריות האלו, זאת אור. אבל בואו נעצור את ההשוואה הזאת כאן, כי לטעון שאור היא ביבי זה כמו לטעון ששי חי הוא ביבי ושהאח הגדול הוא שלדון אדלסון – מופרך, וגם מפספס את חשיבותה הגדולה יותר של סצנת הנאום של אור, שהייתה למעשה מעין כתב הגנה של האח הגדול עצמו. שהרי אם שי חי מנצח אז אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו כי "היי, הוא ביבי, זה היה גדול ממני, הראיתי לכם את האמת ועדיין הצבעתם לו".

שי חי וביבי
פחות | עיצוב: mako
מהצד השני, יש את אלו שאוהבים את שי חי. חברי "צבא האמת", שהיא כנראה קבוצת הפייסבוק המרתקת ביותר שצמחה כאן בחודשים האחרונים, ומורכבת מכמה אלפי אנשים שהם הגרעין הקשה של מעריצי שי חי. קבוצה סגורה ששווה לכם לבקש אישור כניסה אליה ולו רק כדי להציץ ולהשתומם ובמקרים מסוימים גם להתענג. פוסטים על בסיס דקתי שכוללים השחרות על כל דייר אפשרי ("קסניה, נורא השמנת") ומילות אהבה לשי חי. תאוריות קונספירציה (נגיד, לאור יש סלולרי שמוחבא בבית ודרכו היא מתעדכנת בכל המתרחש), קטעי וידאו מערוץ 26 וכמובן מפגשים מצולמים של חברי הקבוצה שנוסעים לנווה אילן לשאוג מסרים לשי חי וליתר הדיירים. אלפי אנשים, חלקם מבוגרים וחלקם צעירים, בדרגת מחויבות שאפשר למצוא רק בצבא החברים של הצל, עם אנרגיות של קבוצת "כל האמת על תאיר ראדה" וברמות הערצה שלא נראו מאז ימיהן הגדולים של הבליבריות. מה גורם לאנשים בוגרים להפגין כזאת מעורבות?

מנבירה בפוסטים (שלא אעלה מהם צילומי מסך כי מדובר בקבוצה סגורה) עולות מספר תשובות לתהיית ההערצה המוגזמת. העיקרית היא שהקבוצה סיפקה לאנשים אשליה של שליטה על התוכנית, מעורבות במשהו שהם אשכרה יכולים להשפיע עליו ולנווט אותו על ידי מסרונים והעברת מסרים. ואולי זאת בכלל לא אשליה? צופי ערוץ 26 יודעים עד כמה הצעקות מעבר לחומה מטריפות את הדיירים. כשהגיעו 400 איש לצעוק "שי חי המלך" אור וברק רצו למות. זה עורר אנטגוניזם, חיזק את שי חי, השפיע על ההעמדות להדחה. גם אם לא ראו אותם בתכניות הערוכות, הם השפיעו על העלילה, שלא לדבר על הכוח המאורגן שלהם בשליחת סמסים.
ולמה דווקא שי חי? אולי בגלל תחושת "אנחנו נגד העולם" החביבה על בני אדם, שתמיד ישמחו להתאגד סביב אנדרדוג (או מה שהם תופסים כאנדרדוג), ואת רגישותנו לגבי כל נושא החרם. יש לא מעט פוסטים בקבוצה של חברים שמתוודים על חרם שעברו בילדותם, מה שגורם להם להזדהות עם שי חי וגם לתפוס אותו כאדם שאכל חרא והתגבר, ולכן ראוי לאהדה.  

בשיחה עם אביב ענבי, בת 18, חובבת שי חי ואחת החברות בקבוצה, היא ניסתה להסביר מה היא כל כך אוהבת בשי חי: "הוא גבר אמתי שאומר את כל האמת בפרצוף, וזה מה שקונה את האנשים. הוא לא מתבייש ולא מפחד מהאמת שלו גם אם זה מסכן אותו וגורם לו להיות מוחרם ושלא יאהבו אותו. הוא לא מתייפייף, לא מנסה למצוא חן בעיני אף אחד, עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה ומסובב את כולם תמיד על האצבע הקטנה. הוא יודע להגיד את הדברים הנכונים בזמן הנכון. הוא סוג של מנהיג וכל מי ששונא אותו גם מעריץ אותו ולדעתי גם אוהב אותו. אני חושבת שאור ממש מעריצה אותו למשל".

אין תמונה
אביב ענבי. חיילת בצבא האמת

אז את צעקת לו מהחומה בשבתות?
אני שמחה שעושים את זה כי זה מחזק אותו אבל לא, בגלל שאני לא חסרת חיים". 

אז כן, אולי הם חסרי חיים, אבל האמת? לשנוא את שי חי על גבי טורי דעה דרמטיים המבכים את חורבנה המוסרי של החברה הישראלית ותוהים לאן, אם בכלל, נמשיך מכאן, זה היסטרי וחסר פרופורציות בערך כמו להעריץ את שי חי באופן עיוור. כי לעבור עונות על גבי עונות של בובליל, אלירז או דן מנו ועדיין לטעון שמי שצריך לנצח הוא ה"ראוי", או ולהאמין שהדמות הזאת שאתם לא אוהבים בטלוויזיה היא סוג של מראה ושיש לה השפעה על חייכם באופן כלשהו זה כנראה אנושי, אבל גם נאיבי ומתיש ומיושן.

שי חי ותניה בחדר השינה
ברכות למלהק | צילום: מתוך האח הגדול 7, שידורי קשת
דעת הקהל לגבי שי חי התהפכה בערך חודש לאחר הכניסה לבית, אבל האמת היא ששום דבר לא השתנה. כצופה בערוץ 26, מפאת עבודתי ועקב תחומי עניין דלים במיוחד, אני יכולה לספר ששי חי בבית היה אותו שי חי, ההבדל הוא בתכניות הערוכות. כי צריך להכניס קונפליקט, כי צריך שיהיה מתח. הכניסה של תניה הוציאה אותו כגבר מתעלל, אבל מצפייה בערוץ סתם מדובר באדם דכאוני וחסום רגשית שסוחב איתו למטה את כל מי שאיתו. דפוס של גבר שמנסה לצאת בסדר אבל בסוף בוגד. לא מישהו שהייתי מאחלת לחברה, אבל לא מתעלל. הוא מאוד כריזמטי, מעין כוכב נעורים מרדן מהניינטיז, אבל הסיבה לכך שהוא עורר כל כך הרבה אמוציות היא שפשוט קשה להכניס אותו לתבנית. אחרי עשר שנות ריאליטי אנחנו מכירים את כל הדמויות ואת כל האינטרקציות, ופתאום מגיע משהו אחר, השלב הבא באבולוציה, כזה שמודע לעצמו ומורכב קצת יותר ויודע איך להשתמש בפלטפורמה הזאת.

וכנראה שזאת הסיבה שהוא היה צריך לזכות. העונה השביעית של "האח" היתה העונה של שי חי. הוא עשה אותה, הוא הגיבור שלה. להצביע לאור או לדודו זה כמו להצביע לשירי מימון ב"כוכב נולד 1". כלומר לצאת נגד כוח הטבע של העונה, רק בשביל שיהיה מעניין או צודק לפי אמות מוסר מסוימות שתווכו אליכם בעריכה במטרה ליצור סיפור. הוא דמות שאתה יכול לשנוא או לרחם עליה או סתם לא לדעת איך לאכול אותה, אבל מה שבטוח זה שהוא הולך להפוך את מלאכת הליהוק העתידית להרבה יותר קשה. הרף כל כך גבוה עכשיו. כי בין אם לדעתכם הוא היה מדהים או איום, גם אתם תודו שנהיה חייבים למצוא עוד אחד כזה.