אני רויטל, בת 40, רווקה. אני גרה עם אימי. נוח לי. אני לא משלמת שכר דירה וחשבונות, מבשלים לי, מכבסים לי. אני מלכה. אני מצליחה לחסוך המון כסף. אני עובדת הרבה שעות. אני חוזרת הביתה לארוחה חמה ובית נקי. כיף לי.

"הבעיה שמעולם לא היתה לי מערכת יחסים ארוכה. לא היה לי חבר של ממש. יצאתי פה ושם עם גברים אבל זה לא צלח. אמא שלי קטלה את כולם ואני מאד מחזיקה מדעתה. בשנה האחרונה יש לי סוג של בן זוג. הוא נשוי ומגיע אלי פעם פעמיים בשבוע. לא יחסים צפופים, סידור נחמד. אמא שלי לא יודעת מזה. אסור שהיא תדע.  אני מתחילה להבין שאולי לא אתחתן ולא יהיו לי ילדים.

"לא זוכרת שהייתי מאוהבת אי פעם בגבר. אולי פעם אחת נשבר לי הלב. זה היה ממש מזמן. אני כבר לא זוכרת את הפרטים. כל החברות שלי אומרות שזה בגלל אמא שלי. אני לא מסכימה איתן. אמא שלי לא מפריעה לי, יש לי חופש מלא. אני יכולה לצאת ולחזור מתי שבא לי. אמא שלי מעולם לא הפריעה לי.

"אני פונה אליך כי כולם אומרים שאני צריכה טיפול".

כמו ילדה בת חמש

רויטל,

אין שום נוחות ופינוק וכיף במגורים עם ההורים בגיל בוגר כמו שאת ורבים כמוך מציגים. לעומת זאת, יש הרבה תסכול, תחושת כישלון, פחדים, קשיים, תקיעות ומצוקות עמוקות וכל מי שאומר אחרת משקר לעצמו שקר גס.

את עדיין לא במקום שמבין את הסיטואציה של עצמך. את מתכחשת לתקיעות. את עדיין מגוננת על מקומך ומתעלמת מכל רעשי הרקע שסביבך. את עדיין לא בשלה לעשות מעשה ולכן לא הגעת אלי מיוזמתך הפנימית לבקש טיפול אלא החלטת בקלות ראש לכתוב אלי כי כולם אומרים לך ללכת לטיפול. את לא באמת מבינה על מה המהומה. ויותר נכון לא רוצה להבין - כי עם ההבנה יש מעשים שצריך לעשות על מנת לשנות ואת עוד לא על קו הזינוק הזה.

רק כשתראי ותקבלי את המצב כפי שהוא ותסתכלי לתקלה בלבן של העיניים תוכלי לחשוב על שינוי. גם אלכוהוליסט לא ילך לגמילה עד אשר הוא יבין ויודה בפני עצמו שהוא זקוק לעזרה.

את מתחילה את הסיפור בהצטדקויות. את מיד מכניסה לסיפור את התמורות והיתרונות של הסיטואציה כי גם את קצת מבינה שאת בלופ בעייתי. ברור לכול אחד שאדם בן 40 שגר עדיין עם הוריו  ולא חווה קשר מימיו יש לו תקלת התפתחות וחרדה מחיים עצמאיים. הוא מרגיש שהחיים מחוץ ל"חממה" גדולים עליו. וזה מה שאת חווה.  וכן, יש מה לעשות.

ברור שאת זקוקה לשיחות מעמיקות ולעבור תהליך עם עצמך וברור ש-700 מילים בטור לא יהפכו את הקערה על פיה, אך אנסה לתמצת את תשובתי ולתת לך ולקורא חומר למחשבה.

ליפות את המציאות זה אומר לתת תוקף וגושפנקא למצב רק כי אין בכוחותיך לשנות כרגע. את בת יענה. אך הבנה של המניעים שלך ומקומך האמיתי והסיבות למצב הזה מבלי לטייח ישפכו לך אור על המשך הדרך ואולי גם יתדלקו את המנוע לשינוי.

אין שום דבר יפה, טוב ובריא במגורים עם אמא כל החיים. הגוזלים אמורים לעזוב את הקן ולבנות לעצמם קן חדש. את תקועה בפחדים שלך בחוסר הביטחון שלך ובדימוי עצמי המאד נמוך שלך. ולכן את לא זזה. ואמא שלך (לא במודע) רק מחזקת את העיוות ועוזרת לך לשקוע עוד ועוד. היא לא עושה כך מרוע או רצון לפגוע היא במקום חלוש ותלותי וממצוקה היא פועלת כך. גם על חשבון פגיעה בעצמאות ביתה.

אישה מסתכלת במראה
דבר ראשון - לדעת שאת שווה ויכולה | צילום: Voyagerix, shutterstock

את ואמך פיתחתם תלות הדדית. את תלויה בה ועוד יותר מכך אימך תלויה בך ולכן היא מעכבת אותך מלהיתפתח ולצאת מהבית ולך זה מתאים כביכול. את בביתך המוכר והידוע מרגישה מוגנת ושאת בבית אמא שלך מרגישה מוגנת. ולכן אתן בלופ משותף והרסני. את כמובן משתפת פעולה באופן מוחלט ואין כאן את מי להאשים.

בטיפול נכון תמפי את העבר שלך והשלכותיו על היתנהגותך היום, תלמדי על עצמך הרבה יותר, תתפתחי תתחזקי. תזוזי.

אני לא יודעת מספיק פרטים על הילדות שלך אך בהרבה מקרים דומים מסתבר שהיחסים עם ההורה דווקא לא היו תקינים מעולם ולכן הרצון לתקן אותם נמשך כל החיים.

את עדיין שם כמו ילדה בת חמש מצפה לאהבה מאימך, אהבה וחום שאולי מעולם לא קיבלת. ספגת הרבה ביקורת הורית ולכן לא הפסקת בניסיונתייך לרצות עד היום. חלק מהריצוי זה לא לעזוב אותה לבד. העיוות שלך בחשיבה שאם תתחתני את בעצם "בוגדת" באימא. ונוטשת אותה. ועוד עם גבר שלא נראה לה. אף אחד לא מתאים לך לדעתה, כי היא מפחדת מהיום שתלכי ומטרפדת שוב ושוב את האפשרות שלך ליצור קשר.

פספסת כמה שלבים בהתפתחות תקינה. ילדות, בגרות, צבא, לימודים, חבר, מגורים מחוץ לבית ההורים, חתונה וילדים. אמנם את בת 40 אך את עדיין חרדתית ותלותית כאילו היית ילדה קטנה.

אין לך את הכלים והעצמאות ליצור אינטימיות עם אדם אחר ולכן לא חווית קשר אהבה מעולם. את לא מכניסה זרים לטריטוריה שלך. זרים הם סכנה קיומית.

התיקון הוא להבין את המקום, להיות במודעות מלאה בלי אדיאליזציה, בלי מסכות ובלי זיופים ושקרים. לרדת לעומק הפחדים, להבין מאיפה הם נולדו ולהתחיל לעשות מעשים. דבר ראשון זה לדעת שאת שווה ויכולה.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? 
 בבקשה: Yaely_b4@walla.com
 
>> לכל הטורים של יעל ברון
 
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת