"הילדה שלי הייתה מוצלחת בכל המישורים, ועדיין הרגשתי שהיא נושאת משקל כבד על הכתפיים, ושהיא זקוקה למקום נייטרלי שיראה רק אותה. כשילד נמצא בין שני הורים, קשה לו לעבד את החוויה המורכבת הזו ולדבר על המצב בלי להאשים את עצמו או את ההורים", אומרת מיכל פפר, משפטנית ומנחת קבוצות פסיכודינמיות, והיזמת והמנהלת של מיזם בין לבין, שתומך בילדים ומשפחות במצבי גירושים בישראל.

פפר, שהכירה את הצד המשפטי של התחום, ומצד שני ראתה את ההצפה הרגשית שהפרידה מעוררת, לא מצאה מקום שמכנס את שני האלמנטים יחד. "הרבה פעמים הדעות של המשפטנים והפסיכולוגים שונות, וההורים צריכים לעשות אינטגרציה. גם כשאדם מתגרש וצריך לפעול כדי למצות זכויות, לעיתים ברמה הרגשית זה לא נכון, אבל אין מי שיגיד לו את זה ויחשוב איתו על המחירים של ההיבט המשפטי וההיבט הרגשי".

ההורים עסוקים בהתמודדות – והילדים נזנחים

המיזם הוקם בשיתוף פעולה עם עמותת טופז לפיתוח יזמות חברתית, ובליווי של ד"ר מייק נפתלי, לשעבר מנכ"ל על"ם. "לאורך השנים הוא פגש בני נוער מקצוות החברה והבין שצריך להתחיל במניעה – לא למנוע גירושין, אלא לסייע לילדים ולהורים להתמודד ולצמוח, וכך למנוע תוצאות קשות שהילדים עלולים להגיע אליהן".

בישראל יש כיום לפחות רבע מיליון ילדים להורים גרושים, ואנשי מקצוע נוטים להגדיר אותם כקבוצת סיכון. בפנימיות לילדים בסיכון בישראל כ-60 אחוז הם ילדים שהוריהם נפרדו והם הוצאו מביתם. שיעור המואשמים בעבירות פליליות בקרב ילדים להורים גרושים גבוה פי 4.5 לעומת אלו שהוריהם נשואים, ושיעור בנות 18-12 להורים גרושים שהגישו בקשות להפסקת היריון גבוה פי 5 מהנתון המקביל אצל הבנות להורים נשואים.

ממחקרים שנעשו בתחום עולה כי בקרב חלק מהילדים הנורמטיביים יתרחש "'אפקט ההרדמה", שבו נדמה שהילד "דילג" על שלב המשבר אך למעשה הוא יחווה אותו בצורה קשה יותר כעבור כמה שנים, ויגיע להישגים נמוכים בהשכלה ובתעסוקה כמו לדוגמא השכלה והישגים כלכליים נמוכים, קושי לנהל קשר זוגי ותחושות חרדה בסיסיות.  

ההורים עצמם נאלצים להתמודד במספר חזיתות. לצד המשבר האישי שהם חווים, הם עוברים גם משבר כלכלי, בעקבות הפיצול לשני משקי בית וירידה של 20-30 אחוז במצבם הכלכלי של אימהות וילדים בשנה הראשונה לאחר הגירושין, שבמקרים רבים מורידה את אותן משפחות אל מתחת לקו העוני. "ההורים צריכים לעבוד שעות נוספות כדי להחזיק משק בית – והמשמעות היא שיותר ילדים נמצאים שעות ארוכות לבד עד שההורה חוזר הביתה", מסבירה פפר.

קיימת גם התמודדות חברתית - מעגל החברים המשותף של ההורים נזנח, והבדידות מחריפה, בעיקר בסופי שבוע ובחגים, ובימים שבהם הילדים לא נמצאים. "ההתמודדויות הקשות של ההורים מקשות עליהם לראות את הצרכים של הילדים, בעיקר בשנה-שנתיים הראשונות. יש גם זוגות שההעימות ביניהם נמשך הרבה שנים, כל האנרגיה של המשפחה במקום אחר ובכלל לא רואים את הילדים", מוסיפה פפר.

בקרב רבע-שליש מהזוגות המתגרשים בישראל הקונפליקט הזוגי מתעצם לאחר הפרידה. במקרים רבים הילדים הופכים לכלי במאבק, וסובלים מטראומטיזציה מתמשכת, אבל למרות סבלם הרב, הם שקופים לסביבתם הקרובה. "רמת העימות בין ההורים היא גורם הסיכון הכי משמעותי לילדים, הקונפליקט מסכן את איכות החיים שלהם", מסבירה פפר.

לדבריה, הורים רבים שמתגרשים לא מתווכים לילדים את הפרידה, והילדים נאלצים להבין אותה מתוך המציאות שמשתקפת לנגד עיניהם: ויכוחים, מריבות, חילופי דברים קשים, הורה שעוזב את הבית, שקרים וניסיונות לטיוח האמת. לדבריה, כשמדובר בילדים צעירים, ההורים משכנעים את עצמם שהילדים לא מבינים וממילא לא יזכרו שום דבר. "אבל חווית הפירוק נשארת, וככל שמייצרים שיח עם הילדים, נותנים להם מקום לבטא את מה שהם מרגישים ומקשיבים לצרכים שלהם, קל יותר לכולם. אפשר לדבר עם הילדים גם על מציאות מורכבת ולא פתירה, כי כשההורה מודה שזה קשה לעבור מבית לבית וכשההורים לא מדברים, ומביע את הכאב שלו, זה נותן תוקף לחוויה של הילד, ולפעמים זה כל מה שהוא צריך".

מיכל פפר
מיכל פפר | צילום: דניס קאפל

מבין המחירים שהילדים משלמים: חרדה, קושי בניהול זוגיות

אך יש גם בשורות טובות: מחקרים שונים מראים שהתערבות ותמיכה בילדים ובהורים גרושים יכולות לתרום משמעותית להסתגלותם ותפקודם במישורי חיים שונים, בטווח הקצר והארוך, ומצביעים על צורך ברור במענה טיפולי נגיש ומותאם לילדים בקהילה. יחד עם זה, אין בישראל מערכת רחבה שמסייעת למשפחות בגירושין או תומכת בילדים באופן ייעודי, ורוב הילדים שחוו גירושין בישראל לא נעזרו בשירותים תומכים.

לפער הזה בדיוק נכנס מיזם "בין לבין", שפועל על פי מודל ראשון מסוגו בארץ, בניהולה של פפר, שהחלה כיזמת מתנדבת, ומנהלת אותו מינואר האחרון. המיזם הקים עד כה שני מרכזים בשפיים ובחולון, והחזון הוא להקים מרכזים נוספים בכל הארץ.

מרכזי המיזם מציעים טיפולים רגשיים לילדים, הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי להורים, ייעוץ משפטי וכלכלי, גישור להסכם גירושין, קבוצות תמיכה להורים גרושים, שיעורי מיינדפולנס לילדים וקבוצת ריצה להורים גרושים. "אנחנו מלווים אנשים שעוברים שינוי משפחתי ןמנסים למצוא עבור כל אחד את הדרך שמתאימה לו", מסבירה פפר, ומספרת שהמיזם מפעיל עבור ילדים להורים גרושים גם קבוצות העצמה בבתי ספר, קו סיוע לילדים, חונכים אישיים, ואף העלה הצגה אוטוביוגרפית לנוער ולמבוגרים בשם "ילדים גרושים", שמבוססת על סיפורם האישי של הבמאית, מתנדבת המיזם אורן חלפון, וארבעת השחקנים בהצגה.

הידע המקצועי במרכזים נתמך על ידי 12 מומחים מובילים בתחום הגירושים בהיבט המשפטי, הפסיכולוגי והחינוכי, ופועל גם לפי מודל בינלאומי של טיפול קבוצתי ייעודי לילדים להורים גרושים. "זו אחת השיטות הכי יעילות לעזור להם, לעיתים יותר מטיפול פרטני", מסבירה פפר, "הקבוצות ההומוגניות מסייעות להפחית את תחושות החריגות, הבושה והאשמה, ומעניקות אסטרטגיות להתמודדות עם חווית הגירושים".

מאידך, מסבירה פפר, הטיפול הפרטני מאפשר לילדים להשמיע את קולם, לקבל לגיטימציה, לעבד את הפרידה ולסייע להם בהתמודדות תפקודית ורגשית. "אם הילד מתמודד עם משבר פירוק המשפחה – נאתר עוגני יציבות, נדגיש את הכוחות, נסייע בהסתגלות ונפעל לתחושת נירמול. לילד שהוריו התגרשו לפני מספר שנים וממשיך לחוות את המורכבות שביחסים בין ההורים, נעזור בהתמודדות עם המעברים ביניהם והמסרים השונים שהוא מקבל. ילדים מרגישים אחריות כשההורים רבים עליהם, והטיפול מסייע להפריד אותם, להמשיג להם מה קורה ולצמצם את תחושות האשמה. הטיפול גם מלווה בהדרכת הורים שבה אנחנו מסייעים להם לראות מה הילד צריך כדי לצלוח את המורכבות המתמשכת הזו".

בנוסף לכל אלו המיזם מכשיר מטפלים, משפטנים, רופאי משפחה ואנשי חינוך. "המורים פוגשים את הילדים למשך שעות ארוכות מדי יום, ולפעמים הם יכולים להיות הדמות המשמעותית בזמן משבר. אנחנו נותנים למורים כלים לזהות משברים של ילדים להורים שמתגרשים, לתמוך בהם או להפנות אותם לגורם מקצועי", אומרת פפר, "הייחודיות אצלנו היא שאנחנו פועלים גם עבור הקהלים המקצועיים בקהילה, ושיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות מאפשר התגייסות של קהילה שלמה – והרי ידוע שצריך כפר כדי לגדל ילד, על אחת כמה וכמה, אם הוריו התגרשו", היא מוסיפה, ומציינת שהמיזם גם פועל לקידום מדיניות וחקיקה למען ילדים בגירושים. "בחלק ממדינות ארה"ב זוגות שמתגרשים חייבים לקחת סדנה לניהול הורות משותפת, ובחלקן הסדנאות מסובסדות. אני שואפת לקדם תוכנית כזו, כדי שמשפחות יקבלו את הכלים כחלק מתהליך הפרידה".

"לצבור כוחות כדי שיהיו לי כוחות לתת"

המיזם מתנהל בתמיכת עיריית חולון, מועצה אזורית חוף השרון וקרן פילנתורפית, אך מכיוון שאין לו כוונות רווח, ניצב בפניו אתגר של גיוס משאבים. "הייתי רוצה לסבסד יותר שירותים וכמובן לפתוח מרכזים ביישובים נוספים בפריפריה, ולצורך כך אנו מחפשים תורמים או משקיעים שרואים את החשיבות החברתית במיזם ויכולים לתמוך בו", אומרת פפר, "המטרה המרכזית שלנו היא להעלות למודעות הציבורית את העובדה שילדים להורים גרושים חווים קשיים ומתמודדים עם מציאות מורכבת, למרות שנראה שגירושים הם עניין שכיח ונורמטיבי. הבעיה היא שהם שקופים, כי רובם הם לא מקרי קצה שמגיעים לטיפול הרשויות. הם יכולים לתפקד מצוין במערכת החברתית או הלימודית, אבל נשארים במרחב שבין לבין. אנו רוצים ליצור עבורם קהילה תומכת".

א' (42), אם גרושה לשני בנים בגיל 10 ו-11, פנתה למרכז לפני מספר חודשים. "לא ידעתי איך ומתי לספר להם שאנחנו מתגרשים, חיפשתי מישהו שיכוון אותי", היא מספרת, "בשיחה עם מיכל קיבלתי הרבה מידע, התחלתי להיפגש עם פסיכולוגית של המרכז לטיפול אישי, קיבלתי מענה וזה סייע לי להגיע להחלטה ולהיות שלמה איתה". היא מספרת שגירושיה התנהלו בלי מחלוקות בין הצדדים, כך שהחשש העיקרי היה לעבור את התהליך עם הילדים, בעיקר כי יש להם צרכים מיוחדים. "אני מקבלת ליווי כדי להתחזק ולצבור כוחות, כדי שיהיו לי כוחות לתת, ואני מרגישה יותר ויותר בטוחה וחזקה".