נתנייתי שואל: אני בן 21 ובזוגיות כבר שנה, אבל חברה שלי מרמת אביב, אני נתנייתי בדם - וההורים שלה שונאים אותי על זה. הם עוקצים אותי כל הזמן ויורדים על העיר שלי. הם חושבים שאני ערס טיפש, אבל אני בוגר כיתת מדע עם בגרות מרשימה בהרבה משלה. עשיתי תפקיד מדהים בצבא, אני עובד במכירות ומתחיל לחסוך ללימודי תואר לשנה הבאה. אני יודע שיש בי צדדים שאנשים יגידו בגללם שאני ערס (בעיקר המראה שלי, כי אדידס זה החיים), אבל אני גם בן אדם טוב, ומעצבן שאותי שהם לא רואים את זה. זה יוצר הרבה מתחים ביני לבינה ואני לא יודע איך לשפר את זה. 

חביבי, הגעת לכתובת הנכונה. כלומר, ליטרלי הכתובת שלי נמצאת בנתניה. גם אני נתנייתית בדם וגם אותי ההורים של האקסים אף פעם לא סבלו. ייתכן שזה קשור גם לעובדה שאני מטבעי בן אדם דוחה, מתנשא, מעיק, מעצבן, שיפוטי, משוגע ובלתי נסבל, אבל מי יודע? 

בכל אופן, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות כדי לשפר את המצב מהר (הוא להיפרד ממנה. אבל אם כולם יזרקו את החברות שלהן רק כי קצת קשה בדרך, לא תישאר לי עבודה, אז ששש) הוא לא לנסות לשנות את ההורים שלה ואת היחס שלהם אליך, אלא לשנות את עצמך - ולא, אני לא מתכוונת לזה שתוותר על החליפת טרנינג-אדידס שמגיעה באוטומט עם כיפה במבצע, אלא שתאהב את הצד הנתנייתי שבך לפחות כמו שמשפחת אבוטבול אהבה רימוני יד.

אתה צריך לאמץ לחיקך את הסטריאוטיפים שיש עליך וככה כי כל מי שיאמר אותם, לא יזיז לך ולא יפגע לך באף נקודה רגישה. פשוט קבל הכל באהבה.

קבל באהבה את זה שכל הספורטאים המפורסמים בנתניה לוקחים מדליות רק על מכות; שלא ידענו שסכין זה קודם כל לשימוש במטבח; שאיקאה הפכה אותנו לעיר לגיטימית; שהשפה הרשמית שלנו היא צרפתית; ששמות של מסעדות הולכות לפי שם פרטי+האוכל הנמכר בהן (שלומי בוריקה, חומוס עוזי, יוסי חביתה); ושמשנת 1998 יש ליהודים שלושה אבות וחמש אמהות - שרה, רבקה, רחל, לאה ומרים פיירברג.

אז הם חושבים שאתה לא מספיק טוב בשביל הבת שלהם - באסה, מעצבן, מעיק, אבל גם לא סוף העולם. אתה צריך לפתח עור של פיל ולהעלות את רמת הסובלנות שלך אליהם. אתה יודע מי אתה ומה האיכויות שלך, ואם גם בת הזוג שלך מעריכה אותך על מי שאתה אז כל השאר זה רעשי רקע. ומה עושים עם רעשי רקע? מחסלים אותם! עם אטמי אוזניים כמובן, תירגע בויה.

בסופו של דבר, גם אם הם לא יקבלו אותך כמו שאתה, הם ילמדו להסתדר איתך ויכול להיות שזה ייקח קצת יותר זמן ממה שחשבת. אבל בסדר, גם את נתניה לא בנו בערס אחד.

בירת השרון וגם אלטרנטיבת מגורים לא רעה בכלל. נתניה
איך מישהו יכול להגיד עליה משהו רע? נתניה | צילום: Dance60, shutterstock

הרב נחום שואל: אני גבר שבגברים, מאצ'ו אמיתי, מכור לקרוספיט, אבל יש בי קטע אחד מוזר שגורם לנשים להרים גבה - אני אוהב למרוח לק. שחור, אדום, כחול, צהוב - אוהב הכל. למה? לא יודע. משהו שהתחלתי בחטיבה ונשאר איתי, אבל זה לא בקטע של "אני ייחודי בכוח" או משיכה לדברים של בנות. סתם אוהב לק בציפורניים, עוד דרך לבטא מצב רוח או משהו יצירתי בי, לא יודע. אז מה אני צריך לעשות כדי שנשים יפסיקו להסתכל עלי כאילו שאני פאקינג ווירדו?

אתה שואל את השאלה הלא נכונה כבוד הרב. 

מה שבאמת צריך להעסיק אותך, זה למה אכפת לך להיות פאקינג ווירדו? כי בוא נודה על האמת - אכן לא ראיתי הרבה גברים שמורחים לק. יכול להיות שבתוך תוכם הם רוצים, אבל לא עושים את זה, ולכן מדובר במראה לא שגרתי. אז אתה ווירדו - ביג דיל. יש דברים גרועים יותר שאפשר להיות, לא? כמו, נניח, אישה ששופטת מיד גבר רק לפי המראה החיצוני שלו ועוד חלק ממש פצפון ובר שינוי.

אני חושבת שבקטעים כאלה, הלק עושה לך טוב במשמעות הכי רחבה וארוכת טווח שיכולה להיות. הוא מהווה סינון חברתי. כלומר, נשים שלא מקבלות אותך כמו שאתה בגלל דבר כזה - הן גם ככה נשים שלא היית רוצה לצידך, נכון? ואנשים שלועגים לך רק בגלל שאתה שם לק, הם לא הווייב החברתי שאתה מעוניין בו, נכון?

שמע, אם להיות כנה לחלוטין - יש מצב שגם לי היה לוקח זמן להתרגל לזה וגם אני הייתי מרימה גבה אחת (ותודה ללנה הקוסמטיקאית והפינצטה שלה שבזכותן זה אפשרי), אבל בטח לא הייתי חושבת לפסול על הסף "גבר שבגברים" (כפי שהגדרת את עצמך ברוב צניעות, כבוד הרב) רק בגלל זה. מצד שני, סקירה קצרה על האקסים שלי תוכיח שהרף שלי נמוך יותר מדרדס, אז אולי אני לא דוגמה. 

אבל עזוב, תמשיך בשלך ותתעלם מאלה שקשה להם עם זה. מבטיחה לך שיש נשים אי שם שלא רק שהן יקבלו את זה שאתה מורח לק לעצמך, אלא יבינו את הפוטנציאל שגלום בך ויסנג'רו לך את התחת עם מריחות לק שאתה תעשה גם להן. אתה עד תתגעגע לנשים שפסלו אותך על זה. יאללה, לכל סיר יש מכסה ולכל לק יש ציפורן. או משהו כזה.

 

View this post on Instagram

A post shared by BAD | BUNNY (@badbunnypr) on

אם גם לכם יש שאלות על זוגיות, מין, יחסים ואהבה, אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו בפייסבוק או במייל. אתם מוזמנים גם להיפגש איתה ישירות, אבל מי המניאק שרוצה להגיע מיוזמתו לנתניה?